בפוסט הנוכחי אתמצת את עיקרי המחקר הרוסי מתואר במילותיי הפשוטות (המקור כאן). מקווה שיגע בכם כמו שנגע וריגש אותי.

דבר ראשון, בכדי להבין את המחקר ותוצאותיו המהפכניות, חשוב להבין שהדי.אנ.אי מתנהג כמו רשת מידע ותקשורת אינטרנטית. אלא שהדי.אנ.אי עולה בחוכמתו ובכמות הידע הטמון בו על כל טכנולוגיה מלאכותית המנסה לחקות את זו הטבעית.

המחקר הרוסי מפליג בהסבריו את כוחה העצמתי של התודעה ויכולתה לשנות כל דבר, לרבות עצמים דוממים, מזג אויר ואפילו את מבנה הדי.אנ.אי. עצמו, כפי שהם אכן הוכיחו בהמשך.

רק כדי להבין, עד היום הרפואה הקונבנציונאלית בוחנת רק כ10% מהדי.אנ.אי (החלבונים) בעוד 90% הנותרים נחשבים כלא מפוענחים וחסרי שימוש.

הפיזיקאי והביולוג המולקולרי הרוסי פייטר גארג’ג’ב ועמיתיו הגיעו למסקנה כי כרומוזומים מתנהגים בדיוק כמו הולוגרמה – הם הצליחו להכניס תבניות של תדרים מסוימים לתוך קרן דמוית לייזר, ששינתה באופן מובהק ומדויק את המידע הגנטי בדי.אנ.אי וכך הוכיחו באופן מדעי כיצד חומר גנטי מגיב לתדרים (מילים, צלילים אפילו גלי רדיו) והצליחו לייצר מכשירים המשפיעים ומתקנים פגמים גנטיים באמצעות תדרי רדיו ואור.

החוקרים שמרו תבניות מידע של גן מסוים ואח”כ שידרו את התדר שלו לגן אחר – ושינו אותו בהצלחה.

על תודעה ותדרים והקשר ביניהם

הם שינו, בין השאר, עוברי צפרדעים לעוברי סלמנדרה, רק מתוך שידור תבניות המידע הגנטי שבהם. שינוי תאי באמצעות תדרים לא שייך עוד לקהילת “מרחב מודעות” (והסלמנדרות) בלבד. זו עובדה מדעית. דרך שידור הולגרמה של ויברציות מסוימות (תדר) – הדי.אנ.אי משתנה.

כמובן שהתדר חייב להיות מדויק. וזה מסביר מדוע לא כולם יכולים לעשות זאת עם אותה תוצאה באותה רמת הצלחה, תמיד. האדם האינדיבידואלי חייב לעבוד על פיתוח התהליכים הפנימיים ורמת מודעות גבוהה על מנת להצליח לתקשר בצורה רהוטה עם הדי.אנ.אי שלו, עם כל תא ותא בו. אך הבשורה היא שכל אחד יכול. ככל שתודעתו של האדם מפותחת יותר, פוחת הצורך במכשיר עזר כלשהו (לרבות צינור או תרגום חיצוני) האדם יוכל להשיג את התוצאות הללו בעצמו.

המחקר לא מסתיים כאן, הוא ממשיך ומדבר על “חורי תולעת” מגנטיים. חורי תולעת הם מנהרות שמחברות שני אזורים שונים לגמרי ביקום ודרכם יכול לעבור מידע מחוץ להשפעה של זמן/חלל, סוג של היפר-תקשורת (טלפתיה, תקשור). בטבע, היפר-תקשורת מתקיימת בהצלחה במשך מיליוני שנים.

הסדר המופתי בחייהם של חרקים מוכיח זאת בצורה דרמטית. הדוגמא המוזכרת במאמר מדברת על מלכת הנמלים. כאשר היא מופרדת מהמושבה שלה, הפועלות הנותרות ימשיכו לבנות ולהתנהג לפי התוכנית. אך היה והמלכה תמות, כל העבודה במושבה תפסק.

אף נמלה לא תדע מה לעשות. ככל הנראה, המלכה משדרת את “תוכנית הבניה”, גם ממקום מאוד רחוק, דרך תודעת הקבוצה הקולקטיבית. היא יכולה להיות רחוקה ככל שתרצה, כל עוד היא עדיין חיה.

אצל בני אנוש, היפר-תקשורת מתארת אדם אשר אינו מוגבל עוד למידע הקיים ברמת ההתנסות או מאגר הידע האישי שלו, אלא חווה מצבי טראנס/ תקשור בו הוא פתוח לידע הקוסמי האינסופי. ה-DNA מושך אליו את חלקיקי המידע הללו ומעביר אותם לתודעה שלנו. מלחינים רבים, אמנים ואפילו מדענים מתארים את יצירותיהם או גילוייהם כרגע של השראה שבאה משום-מקום.

כאשר אנחנו לומדים לחיות ולהתנהל מתוך מצבי תודעה גבוהים אלו, אנחנו למעשה פותחים את עצמנו להתנסויות וידע קולקטיבי אינסופי.

מניחים כי בזמנים קדומים המין האנושי היה כמו בעלי החיים: מחוברים חזק מאוד לתודעת הקבוצה. אולם, כדי לפתח ולהתנסות באינדיבידואליות, נאלצו בני האנוש לוותר על היפר-תקשורת כמעט לחלוטין.

אך בעידן הנוכחי, כאשר המודעות האינדיבידואלית שלנו יציבה למדי, אנחנו יכולים לחזור ולייצר מודעות קבוצתית, להסתייע בתודעה הקולקטיבית, לשאוב ולפלוט נתונים לתוך הרשת האינטרנטית הקוסמית (בשפת מרחב מודעות: מארג, בשפה המדעית: נקודת שדה האפס)  ולייצר ריפוי מרחוק והיפר-תקשורת.

החוקרים חושבים שאם בני אדם בעלי אינדיבידואליות מפותחת ירכשו מחדש תודעת קבוצה, הם יהפכו לבעלי “כוחות על” ליצור, לשנות ולעצב את המציאות על פני כדור הארץ. בכוחם תיווצר תרבות שתשכיל לטפח התפתחות תודעתית וכוח מנטאלי גבוה, תרבות זו תוכל לשנות באופן טבעי את אנרגיות ומשאבי כדור הארץ לטובתה, שלא לדבר על שלום עולמי ושגשוג כלכלי. הכול אפשרי. זו נקודת ההתחלה.

אולי יעניין אתכם לקרוא על: