בלהה מורג – מנחת קבוצות מרחב הכ"ח
תמיד האמנתי שהמפתח שלי לריפוי עובר דרך אש, כאב גדול. רק דרך החיכוך והרטט הנמוך ביותר הצלחתי פעם אחר פעם להביא לגאולה של עצמי.
רק במרחב מודעות הבנתי שאותה אש שורפת ומכלה, יכולה גם להפוך למנוע של אנרגיית חיים ותשוקה.
לפני מספר שנים, באומץ רב, נפרדתי מנישואיי, אחרי עשרות שנים ארוכות של זוגיות עגומה ותלותית. מערכת יחסים סבוכה, פקעת חוטים, שכרכתי סביבי, וברבות השנים הלכה וחנקה אותי, עד כי לא נותר בי אוויר.
ככל שנחנקתי, כך גדלה בלוטת התריס שלי שהלכה וגדלה, והגיעה למימדים שהצריכה התערבות כירוגית. אחרי שכרתו חצי ממנה, עדין לא הבנתי מה היא מייצגת ושרק אם אתחיל להביא את עצמי לידי ביטוי ולהשמיע את קולי במרחב הפרטי שלי, אוכל להביא מזור לעצמי.
ילדיי הגדולים, הורים בעצמם, לא הבינו את מהלך העזיבה שלי, לקחו צד והשאירו אותי מנותקת. עם כל הכאב והבדידות, ידעתי שאני הולכת ומשתחררת, נושמת אוויר צח, ומגשימה את עצמי הלכה ולמעשה.
זה היה הזמן שלי להתבונן פנימה אל תוכי, וללמוד על עצמי- מי אני, מה אני אוהבת, איך אני תופסת את עצמי כאישה, ומה השליחות שלי והמתנה כאן בעולם.
במרחב מודעות עברתי תהליכי חקירה עמוקים, זיהיתי דפוסים מכשילים ומעכבים, התפרקתי לרסיסים, ונבניתי שוב, חיברתי את חלקי הפאזל, הפעם בוחרת היטב את תצרף חיי, סיפור חדש שבחרתי לספר. אט אט חשפתי את האותנטיות שבי וגיליתי את הניצוץ האלוהי שמפעם בקרבי.
כמו רבים, גם אני ביקרתי אצל מיטב המטפלים ומומחים לתורת הנפש, בניסיון להגיע אל מקור הכאב העמוק שמצוי בתוכי, זה שמחפש ריפוי, זה שמונע ממני להיות מאושרת, אך רק בתהליכי המרחב, צעד אחר צעד, עם לא מעט התנגדות וחוסר אמונה, בסוף זה קרה. באחד השיעורים העוצמתיים שחוויתי, הסכמתי להיכנס למרתף השלדים מעוררי האימה שבי. לא ברחתי מהחדר, עמדתי נכוחה- למול הסוד שהסתרתי יותר מ50 שנה- שהיתי שם, כואבת, רוטטת ולראשונה פתחתי את סגור ליבי, וסיפרתי את עצמי – לעצמי. האירוע המכונן הזה היה כמו הכנה לקראת עבודתי כמטפלת ומנחה מוסמכת במרחב. ידעתי באותו רגע שאני רוצה את הזכות להעביר אנשים דרך האש. האש השורפת של חייהם, היא זו שתהפוך לימים להיות אש התשוקה והחיות, ברגע שיסכימו לפגוש את השדים הפנימיים ולהתעמת מולם.
עבודת העומק והחקירה שעשיתי במהלך כל השנים יצרו התמרות מופלאות בחיי. בעלי חזר לחיי, אנחנו חיים יחד בבית אחד משותף בהבנה ברורה כל אחד של מקומו וגבולותיו. סוף סוף אני יודעת להקשיב לצרכיי ולהגשים אחד אחד את חלומותיי. אני משלבת את השליחות המופלאה של טיפול והנחיה, לצד חיי משפחה מאושרים והרמוניים. אני מרגישה ברת מזל על הזכייה הכפולה, "הלכתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה".
היום אני מטפלת ומנחת סדנאות לנשים בתהליכי פרידה, ועוסקת בהורות מודעת. הורות מתוך הקשבה לצרכים שלנו, ההורים, ומשם להעניק הלאה לילדים. אני ההוכחה "שלעולם לא מאוחר מדי"…
בחרתי בחיים, ויום יום אני בוחרת בהגשמה, יוצרת חיים שלמים ומלאים בשמחה.
