קארל יונג מכנה את האישיות המוחצנת שלנו פרסונה. מסיכה בלטינית. הדרך בה אנו נוהגים להציג את עצמנו – זה סוג של מסיכה המורכבת מגינוני התנהגות ואופי שנבנו שלב אחר שלב בתהליכי ההתפתחות שלנו.
הפסיכולוגיה הקלאסית מתייחסת לכך כ”אני המזויף” – שכבות על שכבות המכסות את ה”אני האמיתי”..
המילה פנים – פנים רבות לה, פני השטח, מה שנגלה אל החוץ, ולעומת זאת פנים – תוככי האני הסינגולרי.
כולנו זקוקים ל”אני מזויף” כדי להתנהל בנורמות החברתיות ולהיות מקובלים ואהובים. אלא שעל הדרך אנחנו מאבדים ומוותרים על האותנטיות שלנו ומפספסים את נקודת הייחודיות.
המטאיזם, בהמשך ישיר לתיאוריה של יונג, גורסת כי הדרך של האדם להכיר את כל החלקים השונים שלו, לאחד בינהם ולייצר עצמי מגובש היודע לנהל גם את חלקי הצל הקוטביים בו – זו הדרך להגיע אל השלם.
לא סתם אנחנו חוקרים את התודעה, מפענחים, מקשיבים לתאים. האמונה הבסיסית שלנו דוגלת בחקירה תודעתית, ככל שנכיר חלקים מודחקים בתוכנו, כאלה שאנחנו לא אוהבים לייחס אל עצמנו, חלקי הצל, ככל שנכיר בהם ונקבל גם אותם, נוכל לחיות בפחות הסתרה, חיצונית או עצמית, וממילא יותר אותנטיות וקבלה עצמית.
על פי תפישת המטאיזם ההפְנים והפָנים – אחד הם. המסכות הן חלק מהפרסונה שלנו, וראוי שנכיר ונקבל את כולן.
נסו לזרום עם התפיסה ותראו לאן היא חותרת…
אנחנו עוסקים כאן הרבה בכוחו של תת המודע, ביכולת להפוך רעיונות זרים הנשתלים בו, לכדי מציאות ממשית.
למעשה, בטכנולוגיות השונות לתכנות התודעה, אנחנו לומדים לייצר רטטים שונים בשדה האנרגטי, ובאמצעות כך לייצר את המציאות הרצויה. הדוגמה הכי פשוטה: על מנת למשוך למרחבנו שמחה – נהיה חייבים לשנות את הפרסונה הרגשית . לעטות מסיכה “שמחה” ולהתחיל לתרגל אושר ברמה יומיומית. כל מציאות שאנחנו רוצים להעצים ולייצר – אנחנו נדרשים לדמיין, לחוות ולהתנהג כאילו והיא כבר שם….
FAKE IT UNTIL YOU MAKE IT
תת המודע אינו יודע את ההבדל בין אמיתי לזיוף כך שאם “נזייף” מספיק טוב – בסופו של דבר ניהפך בעצמנו למסכה שלנו. אם נקח לדוגמה תודעת שפע , תחושת רווחה והתנהלות מתוך ה”יש” (בניגוד להתנהלות חסכנית ומחושבת בה נוהג הרוב) היא מתכון בדוק למשיכת שפע למרחבנו. אין הכוונה לבזבוז מעל היכולת ולגהץ את כרטיס האשראי באובססיביות. ההפך הוא הנכון, ההנאה מהדבר החומרי הופכת למשנית וטפלה, שכן התענוג האמיתי טמון בחוויה, תחושת המלאות והסיפוק הם שמייצרים ומעצימים את השפע. כך שאם נכנס לתפקיד הזה, למסכה הזו, למעשה נתחבר לחלק השופע בתוכנו ומשם נייצר את זרימת השפע. כך גם לגבי זוגיות, בריאות, מיניות מספקת וכן הלאה. כל איכות שאנחנו מוצאים פנימה בתוכנו, מאמצים ומתרגלים את המסכה….
אנחנו נתקלים לא פעם באיכויות וחוזקות פנימיות שאנחנו חוששים לאמץ, מהפחד שהם כיסוי, מסיכה, זיוף… אך במה הן שונות משאר המסיכות? בכוחנו לנהל את התודעה שלנו ובכלל זה גם את המסיכות שאנחנו בוחרים לעטות. יכולת הבחירה לקלף מסיכות הדוקות שכבר לא משרתות, תפקידים שכבר מזמן גובים מחיר כבד יותר מהרווח, ובמקביל לבחור במסיכות המשרתות את הדבר שאנחנו רוצים להיות ולהרגיש באותו רגע (אישה ספוטנטנית, אמא מגניבה, ילדה משוחררת, יצירתית, אשת עסקים, מטפלת וכדו’)
הכל הרי בתוכנו. ויכולת הבחירה היא בידנו.
למעשה ככל שננהל את התודעה שלנו נוכל לבחור בכל רגע באיזה חזות, הפוטנציאל האינסופי שלנו , מתממש… ככל שנטביע “פרסונה” חדשה בתת המודע שלנו, היא תתפוס תאוצה ותשתלט על מוחנו. או במילים פשוטות: המציאות החיצונית תתאים את עצמה לאימאג’ הפנימי שלנו והמסיכה תהפוך למציאות חיינו.
תודה, הללויה
