הגעתי למרחב מודעות לפני 3 שנים, חצי שנה אחרי שסיימתי סדנה בת שנה אצל מנטור מצויין. דיברו שם הרבה על אנרגיה גבוהה, על מטרות ויעדים והגשמה. קיבלתי שם הרבה תובנות ואנרגיות לעשיה אבל הרגשתי שמשהו בסיסי ועמוק לא נרפא. הבנתי שבלי ללמוד אהבה עצמית, ערך עצמי תחושה אמיתית של שייכות ונוכחות בחיים האלה, כל הכלים המצויינים והמטודות שקיבלתי לא יעבדו. היה לי ברור שמשהו שורשי צריך להשתנות כדי שאוכל באמת לנוע קדימה. הייתי אז שבוייה בדפוסים השרדותיים שנבעו מכאב ילדות שורשי ועמוק שעיכב אותי מלצמוח.
כל תקופת הילדות והנערות המוקדמת שלי הייתי במצב של "חיים בהמתנה" לרגע שבו אתבגר, אצא מהבית ואשלוט בגורלי. במרחב הצלחתי להבין שכך השתרש לו חזק אצלי מנגנון של חוסר נוכחות ו"העלמות" שכיביכול שמר עלי אבל הרחיק אותי מעצמי ומהרצונות העמוקים שלי.
בנוסף התפרצה אצל הילד שלי מחלה אוטואימונית שהיה לי חשוב לגלות את שורשיה התודעתיים ולהבריא אותו דרך ריפוי של עצמי.
במשך השנים שיגרתי את עצמי לחיות במקומות שונים בעולם – פריז – מוסקבה – ניו יורק – ההתרחקות מהבית ומפצעי הילדות איפשרה סוג של שקט אבל המנגנונים המשיכו לרחוש מתחת לפני השטח. המשכתי להתכנס ב"מרחבים מוגנים" בחיים.
במהלך כל התהליכים שעשיתי במרחב הבנתי שאני בעצם פוחדת לחיות את החיים ומסתובבת בעולם עם תקרת זכוכית מתוצרת עצמית. לא משנה כמה אני מוכשרת ועוצמתית, הכל היה קבור בפנים מלווה בפחד משתק לצאת החוצה. הרגשתי שיש שם מתחת מהות שמבקשת לצאת לעולם והתחלתי לצעוד את הדרך אליה.
עם כל תהליך התקדמתי עוד קצת. מתמודדת מול מנגנונים קשוחים של הרס, של רצון להעלם, של ערך עצמי נמוך, של פחד קיומי משתק מעשייה. הולכת את כל הדרך להצלחה ואז הורסת, עוצרת, נעלמת.
בתהליך הארוך ובכלים שניתנו לי במהלכו הצלחתי לשחרר דפוסים רבים כמו שליטה, רעשים ופחדים ולמדתי לחמול את עצמי ואת האחרים. שיחררתי הרבה ביקורת ושיפוטיות ואני עדיין "עובדת" בזה יום יום. הבנתי את מהות דפוס ההישרדות שלי ושמקורו עמוק יותר מיצירת כסף ושפע בחיים שלי. הבנתי שיש שם חסר עמוק, ממש בור שלא מאמין שהוא מסוגל להתמלא או שמגיע לו להתמלא.
בתהליך הכ"ח הצלחתי לייצר איזון אצל הילד שלי שחולה במחלת דם אוטואימונית. גיליתי את השורשים התודעתיים שיצרו את המחלה והצלחתי לאזן אותו. בקורס מטפלים הבנתי מה אני צריכה לשחרר ולרפא בתוכי כדי להבריא אותו היום אני בדרך לשם.
בעקבות הצריבה המאד משמעותית שעברתי על "נעלמת" ו"פחד קיומי, למדתי להיות בנוכחות מלאה ברגע. משהו שהיה כמעט בלתי אפשרי עבורי והיום פשוט קורה מעצמו. למדתי להבין ולזהות את האמת והכאב שנמצאים מתחת לסיפורים שלי, למצוא "את הבית" בתוכי פנימה ולהרגיע קצת את הצורך התמידי להיות שייכת ונאהבת.
איך זה יסייע לי כמטפלת בתפיסה? קודם כל הרצון להיות מטפלת שלא היה בכלל בסקופ שלי. הגעתי כדי לטפל בעצמי וכשהבנתי את עוצמתם של הכלים המטאיסטיים על פשטותם וחכמתם ממש בער בי לטפל באחרים ואני עושה את זה היום באהבה גדולה. פעם ראשונה שאני עושה עבודה שאני מרגישה שמוציאה ממני את המיטב – לא רק מבחינת כישורים אלא נישמתית ממש.
בקורס מטפלים, על שלל הפרוטוקולים שעברנו למדתי את הקסם של להיות מעל הדברים. לראות את המנגנונים בפעולתם אבל לדעת להנמיך להם את הווליום, לראות את זה בא לפני שזה בא ובקיצור – לנהל את זה. וזה מה שאני מנסה ללמד את המטופלים שלי – לא לוותר, לעבור דרך הכאב עד שהוא מתבהר ואז לבחור אחרת (לאט לאט כמובן).
מטאיזם VS מיינדפולנס
נקודות חיבור והשקה:
כללי: שתי השיטות נסמכות על התפיסה שבשעה שמרביתן של הגישות המערביות רואות באינטלקט ערוץ להבנה רציונאלית בשאלות מהות, המטאיזם דוגל בחקר התודעה. והמיידפולנס בהפניית המבט פנימה והתבוננות בתהליכים הנפשיים.
השפעה על איזון הגלים במוח
מטאיזם:
ככל שמכירים בכוחה של התודעה וכוח הריפוי הקוואנטי הגלום בה, ניתן להגיע לעוצמות דיוק ועבודה עם גלי המוח השונים, למטרות ריפוי נפשי ופיזי. מטפלים בשיטת המטאיזם מביאים את עצמם למיומנות מדויקת של עבודה עם גלי גמא, גלי מוח מהירים במיוחד, בהם המוח נמצא במצב פעילות מוגברת. גלי גמא ידועים כקשורים לפעילות מנטלית ויכולות מטא-קוגנטיביות ומשמשים ככלי לריפוי באמצעות הפרוטוקולים.
מיינדפולנס:
הממצאים האחרונים מתחום חקר המוח מצביעים על כך שאימון במיינדפולנס יוצר שינויים רצויים בתיפקוד ובמבנה המוח והשינויים הנפשיים עמוקים. החיבור בין מדע המוח לתירגול מיינדפולנס הוא חיבור חשוב להבנה מדוייקת יותר של המנגנונים הנפשיים. תרגול המיינדפולנס מאפשר הצצה אל מנגנוני הנפש דרך החוויה בגוף ראשון מבלי להתיימר לאובייקטיביות במובן המדעי של המילה.
מחקרים
מטאיזם:
במטאיזם עובדים צמוד עם עולם המדע, וכרגע מתבצעים שני ניסויים אמפיריים עם חוקרים מתחום הפיזיקה הקוונטית שחוקרים את השימוש בגלי גאמא כפי שהוא נעשה במרחב ואת ההשפעות הטיפוליות שלו.
מיינדפולנס:
התרומה של קשיבות בטיפול הוכחה במחקרים רבים, ובמיוחד מול מגוון רב של סבל נפשי כמו חרדות, דיכאון, מתח עקב מחלה קשה, דחק פוסט-טראומטי והפרעות אכילה, כמו גם בטיפול במצבים רפואיים שונים כמו כאב כרוני, סרטן, לחץ דם גבוה ועוד
הבדלים ופערים:
בסיס התפיסה הטיפולית
מטאיזם:
המטאיזם היא תפיסה ושיטת טיפול שעומדת בפני עצמה ונשענת על ידע ומתודולוגיות מתקדמות שמבוססות על חסידות-קבלה ויהדות, פילוסופיה עתיקה ותאוריות פיזיקליות בנות זמננו.
מיינדפולנס:
מיינדפולנס או "מודעות קשובה" הוא מונח מורכב שנחשב כגישה רחבה. אמנם אפשר לטפח מיינדפולנס באמצעות מדיטציה אך באופן כללי הוא אינו מדיטציה. הוא אינו טיפול בפני עצמו אך אפשר לשלבו בטיפול והוא נחשב היום לחלק אינטגרלי משיטות טיפול נפשי ובמיוחד מטיפול התנהגותי קוגניטיבי .(CBT) הוא קשור למודעות גדולה יותר ולתשומת לב מסוג מסויים שהופכת את החיים לנוכחיים ועשירים יותר.
שיקופים והולוגרמות
מטאיזם:
“המטאיזם” היא פילוסופיית חיים מעשית שמשקפת את הדרך בה הלא מודע מנהל את חיינו. השיטה מלמדת אותנו להתבונן במה שמפעיל אותנו מאחורי הקלעים, לאתר ולשחזר את אותם דפוסים ורטטים לא מודעים המעצבים ומכתיבים את חיינו ובכך יוצרים את אשליית המציאות.
פילוסופיית המטאיזם באה לפוגג את האשליה שקיים גבול ביננו לבין העולם החיצון – אנשים וסיטואציות. המטאיזם מכוון להתבוננות במתרחש, להבין כי ה”מציאות” אינה אלא הולוגרמה של נבכי תודעתנו, ומתוך תפישה זו ביכולתנו להתבונן פנימה, להביא לשינוי בתוכנו, וליהנות ממציאות המשתנה סביבנו.
מיינדפולנס:
המיינדפולנס אינו עוסק בלימידה דרך שיקופים, אינו רואה במציאות הולוגרמה של המתרחש בתוכינו ואינו משתמש בה ככלי להבנת דפוסים ומנגנונים.
מיינדפולנס מתואר כ”מודעות מכבדת ונטולת שיפוט” מודעות שמתפתחת מתשומת לב שפוגשת את החוויות שבכאן ועכשיו, ברגע הנוכחי, תוך קבלתן ללא שיפוטיות.
מיינדפולנס משמש ככלי להפחתת לחץ ועוזר להפחית את הרבדים הנילווים לגורם הלחץ המקורי. עיקר הסבל שקשור ללחץ נוצר עקב פחדים, מחשבות טורדניות וצורות התמודדות לא יעילות. התפיסה היא שגם אם אי אפשר להסיר את הגורמים הראשוניים ללחץ כמו – כאב, מחלה, גרושים, אפשר לשפר מאד את צורת ההתמודדות הנפשית עם הגורמים האלה ולהפחית את הפחדים והלופ המחשבתי באמצעות קשב ותשומת הלב פנימה.
חקירה והתמרות
מטאיזם:
הרעיון הוא כל הזמן לחקור את עצמנו, להתבונן במה שמפעיל אותנו מאחורי הקלעים, ולהצליח לאתר את אותם דפוסים שמעצבים ומכתיבים את חיינו ובכך יוצרים את אשליית המציאות. לפענח באופן עצמאי את הדפוסים והמנגנונים המוטבעים בנו, מלווים אותנו לאורך שנים וחוסמים אותנו.
החקירה מתקיימת מול מטפל או באופן עצמאי באמצעות מודל היהלום ומדיטציות מונחות והיא לב ליבו של הטיפול המטאיסטי.
מיינדפולנס:
המוטו – 'לזכור להיות מודע' או 'לזכור לשים לב'. יש בה מרכיב של נוכחות ומרכיב של חזרה או היזכרות. יש הקשבה אבל לא מתקיימת חקירה.
מיינדפולנס קשור למודעות גדולה יותר ולתשומת לב מסוג מסויים שהופכת את החיים לנוכחים יותר ועשירים יותר. במיינדפולנס מדגישים שחשוב להבחין בין תשומת לב וקשיבות לרגשות מכאיבים וקבלתם, לבין “חפירה” או “חיטוט” בהם. קבלה קשובה קשורה לרשות ולאפשרות לחוות את כל טווח הרגשות האנושי, על כל ה”נעים” וה”כאוב” שבספקטרום. עצם ההתבוננות בזרם התודעה ובמתרחש בה, רגע אחרי רגע, מאפשר הרחבה של היכולת להכיל קשיים ולהיות עם “כל מה שיש”, כולל עם המתח, החרדה, הכעס, הדכדוך והתחושות הגופניות הקשות. קשיבות מפחיתה את רמת התגובתיות ומקלה על ההתמודדות עם מצוקות החיים. חקירה לעומת זאת, כוללת חשיבה אובססיבית על הרגש, ונוטה להעצים את המצוקה במקום להקל עליה.
קשיבות מציעה להרפות את עצם המאמץ לשנות, שמתעורר מול כל אי-נוחות גופנית או רגשית. במקום זאת, קשיבות מציעה תרגול התנסותי סיסטמתי של תשומת לב פתוחה, מהולה בסקרנות ידידותית, שמופנית למצוקה עצמה או לכל המכלול של הקיום.
מדיטציות
מטאיזם:
תפישת ה’מטאיזם’ גורסת כי המוח הוא זה המייצר את המציאות שלנו ועל כן רק הוא יכול לשנות אותה. תרגול מדיטציה מביא להשקטת המיינד ומסייע לנו לחשוף חלקים עמוקים בהוויתנו.
כשאנו נמצאים בזמן תרגול מדיטציה המוח מאט בהדרגה את פעילותו עד לכדי תדר של גלי תטא או אלפא, דבר זה מאפשר לנו להיחשף אל תת המודע ובהמשך אף לעל המודע, בשאיפה להכיר חלקים חדשים ונשגבים בתודעתנו.
מדיטציה אקטיבית – אשר מהותה לחקור ולהתחקות אחר שורש כלשהו בנבכי תודעתנו. זוהי מדיטציה מונחית בה התודעה הולכת בעקבות קלי הקול וההנחיה והיא המדיטציה שבמטאיזם עושים בה שימוש מירבי.
מדיטציה סאבלימינלית – מדיטציה “סמויה” המייצרת מניפולציה קלה על תת המודע לצורך הטמעת מידע חדש ושינוי הרגלים שאינם תורמים או מקדמים אותנו. המדיטציה הסאבלימנלית חודרת ישירות אל החלקים הלא מודעים ובכך “עוקפת” את ההתנגדות של המודע. האזנה למסרים תת-הכרתיים או סאבלימינלים מנצלת את העיקרון הזה, אך במקום שנניח למוח לספוג מסרים רנדומליים ללא בקרה מהסביבה, אנו מוזנים באינפורמציה ממוקדת ויעילה שמטרתה יצירת שינוי פנימי, חיובי וקבוע.
מיינדפולנס:
הקשב הוא עמוד התווך של רוב המסורות הבודהיסטיות; אפשר להרחיב ולומר שהצורך להיות מודע, בצורה זו או אחרת, הנו אחד ממרכיבי היסוד בכל מסורת רוחנית. הקשב מתבססת על עקרונות מדיטציית תובנה (Insight Meditation) ומקורות בודהיסטיים.
אימון של מיינדפולנס לא מכוון ליצירה של מצבי תודעה מיוחדים, או רגיעה. מדובר בהתבוננות יבשה על המציאות.
במודל המקורי מלמדים את המשתתפים לאמץ את תשומת הלב המקבלת לאספקטים השונים של הקיום: תחושות, מחשבות, רגשות, חושים, דחפים ומצבי תודעה. התרגול הלא שיפוטי מאפשר לאדם להכיר את תבניות התגובה האוטומטיות שלו ומפתח מודעות ויכולת בחירה.
תרגול מיינדפולנס שונה במהותו מתרגולות הרפיה, למרות ששניהם יכולים להביא לרוגע. תרגילי הרפיה מאופיינים בעשייה – תרגילי נשימה, הרפיית השרירים, אימון אוטוגני או דמיון מודרך – במטרה לעורר את תגובת ההרפיה. תרגולי מיינדפולנס “קלאסיים” אינם מכוונים ליצירת רוגע אלא לפיתוח נוכחות ומודעות, למרות שבמקרים רבים הם יביאו להרפיה כתהליך טבעי.
הטכניקות השונות של מיינדפולנס כוללות סקירת הגוף, ותרגול קשיבות בחיי היומיום, כולל הליכה ואכילה. למודל הזה יישומים בתחומים רבים ויעילותו בהפחתת מועקה ושיפור איכות החיים זכתה לביסוס אמפירי נרחב.
רוצים להתנסות בטיפול בשיטה? לחצו כאן לפרטים ובואו לייצר לעצמכם גן עדן עלי אדמות!
