עד לפני מספר שנים חייתי עם שכבות של מסכות ומכננות. "פוקר פייס", כך אמא שלי קראה לי. לא סיפרתי כלום לאף אחד. שיקרתי, הרגשתי לא שווה, מוקפת בעשרות חברות סביבי, ועדין תמיד מרגישה לבד…
תמיד לבד.
עם כל "הנדוניה" הזו נכנסתי לזוגיות והתחתנתי, הבאתי שתי בנות לעולם והתגרשתי. שוב חתונה וילדים ושוב אותו הדבר. היום, כמי שחיה ושולטת בשפת המטאיזם, אני יודעת שלכל מקום שלא נלך, רק את עצמנו אנחנו יודעים להביא. ואני הבאתי אותי – חסרת ערך וקורבנית.
נולדו לנו בפרק ב' בת ובן. בשנת 2014, כשאני אמא לארבעה ילדים ונשואה (לא באושר, אבל מספרת לעצמי ולעולם שהכל בסדר) צמח לי גידול בגב. בביופסיה אובחנתי עם לימפומה.
הלם.
התקופה ההזויה ההיא כללה בדיקות, חלקן מאד מכאיבות. בדיקות דם, מעבדות, מח עצם, הרבה פחד וחוסר וודאות. הייתי ממש רגע לפני פרוטוקול טיפולים קונבנציונליים. מי שהייתה אז גיסתי המליצה לי ללכת למטפלת בשם פריידי מרגלית בהוד השרון. היא שיבחה אותה ממש ואני שהלכתי לכל מה שהציעו לי קבעתי פגישה.
בפעם הראשונה אני מסוגלת היום, אחרי שנים של "התעוררות", לעשות סדר במה שהיה שם אז ברצף האירועים.
בגלל שהפגישה נקבעה מספר שבועות קדימה – פריידי הייתה איתי בקשר דרך המייל, והיום אני יכולה להבין שהחיבור היה על הגלים. אבל אז עוד לא הבנתי. הדבר הבא שאני יודעת זה שהעברתי את בדיקת הביופסיה ממעבדה אחת בבאר שבע, למעבדה אחרת בתל השומר. ופתאום אין סרטן. ככה פשוט.
ברובד העמוק יותר, אגלה לכם שהסכמתי לראשונה להסתכל לאמת בעיניים. לוותר על ההדחקה וההסתרה, הן הבסיס לכל סרטן באשר הוא. ועל כן כבר לא היה בו יותר צורך. בגוש הסרטני, או מה שזה לא היה.
חזרתי הביתה והתגרשתי.
לא לפני שהספקתי להתאהב בשכן. זו אהבת האמת שלי עד היום.
ושלא תטעו, עד היום אני מלאת צער על שפגעתי בכל כך הרבה אנשים בדרך. אבל זה הדבר היחיד שידעתי אז. ולאחר שנים של עבודת תודעה עמוקה, גם על תחושת האשמה הכבדה התגברתי. הללויה.
במהלך השנים במרחב קילפתי עוד ועוד שכבות של הסתרה, קורבנות, בושה ואשמה. היום, כשאני מלאת אהבה לעצמי – האהבה מבחוץ רק הולכת ומתעצמת. למדתי לאהוב את עצמי ככה. כמו שאני. עם הצלוליט, עם הזרועות העבות, עם התלתלים הקופצים, ועם הפנים היפות. גיליתי מהי שמחת אמת! שמחה שאינה תלויה בדבר.
המשכתי את כל מסלול הלימודים במרחב מודעות. כולל שנה שלישית (מסלול מטפלים ברידמן), ושנה רביעית (הנחיית קבוצות הכ"ח) כך שהאושר הזה הפך גם להגשמה מטורפת. יש לי את הזכות לטפל ולהנחות את קבוצות הכ"ח, והשמחה חוגגת ומרקיעה שחקים.
כמטפלת, אני יודעת היום שכדי להיות בשמחת אמת – חייבים לעבור דרך העצב, צריך לגעת גם במקומות שלא נעים, כל זה כדי להגיע לשלמות ורגיעה אמיתית.
אני מבינה היום שרק אדם אמיץ דיו להסתכל בלבן של העיניים – יוכל לעשות שינוי וקפיצה אמיתית.
"ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא השם יתברך" זו המשימה שלי כיום– להעביר למטופליי ותלמידיי כלים לראות את ההסתרה של עצמם , להסתכל נוכחה ולטפל בעצמם.
טיפול מטאיסטי VS עיסוי אינטגרטיבי
עד לא מזמן עבדתי כמעסה. לפני כעשור למדתי ברידמן עיסוי הוליסטי ומיד אחר כך המשכתי לעיסוי רפואי – זהו שילוב מושלם הכולל עיסוי לנשים הרות, אבנים חמות, לומי לומי וטריגר פוינט.
תחום העיסוי הוא עולם ומלואו.
אפתח ואומר כי בעיסוי ישנו חלק פיזי לא מבוטל, בו טיפלתי בסימפטומים פיזיים, מכאובים ספציפיים שגרמו לכאב, שחרור של שרירים תפוסים, והקלה על כאב בטכניקות שונות ומגוונות.
הטיפול הוא לא רק פיזי, כפי שנהוג לחשוב, החיבור בין הגוף לנפש כל כך מהותי, ובימינו ברור לכול שמכאוב פיזי או כל חולי מקורם בנבכי התודעה.
מטופלים מגיעים עם כאב פיזי ולאחר עיסוי הם חשים הקלה משמעותית בכאב ובד בבד גם הקלה ברמת הלחץ איתו הם הגיעו והם רגועים יותר.
החיבור בין עולם העיסוי למטאיזם חזק בעיני.
לכאורה, הרי ידוע כי העיסוי הוא פיזי, והטיפול המטאיסטי הוא כלל ללא מגע. אך אט אט עם השנים הבנתי, אינטואיטיבית, את הקשר ביניהם והבנתי שטיפול מטאיסטי שורשי ועמוק המתלווה לעיסוי, עושה פלאים.
לכן, פעמים רבות במהלך השנים ייעצתי ללקוחות העיסוי ללכת גם ל "טיפול משלים" – המלצתי להן ללכת לטיפול בכל גישה אשר אליה יתחברו, ועם הזמן ראיתי שמשהו מופלא קורה למטופלות הקבועות שמשלבות שיח מקצועי במקביל.
והנה כך בחיבור המופלא הזה בין התחומים, הבנתי בשלב מסוים שאני נותנת ללקוחותיי מקום לפרוק את אשר על ליבן, ולמרות החלק בי שיודע לעזור ולהכיל, שקלתי את מילותיי מולן ובעיקר הקשבתי.
עם הזמן הבנתי שאם אלמד טיפול אוכל לשלב בין הגישות ואוכל להשתמש במגע-שיח.
אני חיה מטאיזם כבר מספר שנים, וזה היה אך טבעי שאירשם ללימודי טיפול בגישה. להפתעתי הרבה, עוד בתחילת הלימודים למדנו פרוטוקול טיפולי מדהים, רך ומלטף – "פרוטוקול מימברנות". לשמחתי הרבה למדנו להעביר את הפרוטוקול מלא האהבה הזה – במגע.
הרגשתי שמצאתי אוצר!!!
בפרוטוקול ריפוי ממברנות, תאי הגוף מקבלים פקודות לחידוש מלא של הקרום ולעיטוף תאי, וכך, ככל שהתאים שלמים ושמורים מהתערבבות וזליגה, נוצר לאדם סנטר חזק ויציב.
פה הבנתי שהשילוב בין מגע לתודעה כמו השילוב בין מדע לתודעה – הוא כמעט פלאי.
אז היום אני כבר לא מעסה (מחוסר זמן, תודה לאלוהי ההגשמה והשפע), אבל כל מטופל שלי יחווה פרוטוקול ממברנות…וכך בעצם לעתים אני מוצאת את עצמי משלבת בין עיסוי למטאיזם ומשתמשת בתנועות מסוימות שדרכן אני מרגישה כאילו אני רוקדת והידיים נמצאות בסינכרון מופלא ביני לבין המטופל. תנועות אלו מגיעות בדיוק לאן שצריך ובאהבה. גם בעיסוי יש אהבה, אבל שם צריך לעיתים להשתמש בכח כדי להיכנס עמוק ולהגיע לשריר, ואז לשחרר סיבים מעורבבים.
אז מה עוד שונה?
בעיסוי אנחנו מטפלים בסימפטום ולא בשורש הבעיה. הטיפול הוא פיזי המחייב מגע ולא יכול להתקיים דרך הזום למשל, כמו טיפול מטאיסטי.
בעיסוי יש סוג של תלות – אדם מגיע לטיפול כשכואב לו, במטאיזם לעומת זאת הוא מקבל כלים לטפל בעצמו בהמשך הדרך.
בדרך כלל העיסוי הוא NEVER ENDING STORY של לופ של כאב-שיחרור או לחץ- רגיעה, ולעיתים אף מגיעים לפי הצורך בבהילות. הטיפול המטאיסטי לעומת זאת, מבוצע בסדרה של פגישות קבועות מראש.
הגישות שונות לחלוטין. ובו זמנית, מחוברות בצורה מופלאה. ממליצה לכולם להתנסות בשילוב המנצח. הללויה!
רוצים להתנסות בטיפול בשיטה? לחצו כאן לפרטים ובואו לייצר לעצמכם גן עדן עלי אדמות!
