דנה בן שלומי / בלוג
העיניים שנשבעו שהן יודעות הכל!
ואז….אתם לא מבינים מה קרהההההה!!!", העיניים צעקו בהתלהבות. דרמה, שמאז ומתמיד הייתה מעריצה שרופה של העיניים, כבר התחילה להתרגש. "נו, נו, מה קרה? מה קרה?!" העיניים חיכו שיהיה שקט בשביל להמשיך. הן חיו בשביל הרגע הזה. כולם רק ציפו למוצא…
חנות המזכרות של למידה
"שברת שילמת", למידה סיימה למרקר את השלט הגדול שלה בטוש אדום זוהר. היא לקחה שרפרף מתפרק ועלתה עליו בגוף כבד על מנת לתלות את השלט. השרפרף חרק קצת תחתיה. היא הייתה כבדה, או בעלת "עצמות כבדות" כמו שהייתה נוהגת לומר…
המערכת שכל כך רצתה לראות עולם
"ארזת לבד?" איש הבטחון הציץ בתמונת הדרכון, העיף מבט בה והחזיר את עיניו לדרכון. אם רק היית יכול לדמיין כמה לבד ארזתי, היא חייכה בלבה. שנים שהיא אורזת בדימיון שלה, והאמת? שהיא צבטה את עצמה בכדי להאמין שהנה, היא פה,…
הבאנג'י באזור עמק תהומות העצב
הבאנג'י באזור עמק תהומות העצב היה אחד מהאתרים היפים במערכת. צוק מרהיב עמד ניצב מעל בריכות מים, צמחייה מקומית יפהפייה, ובריכות מים מלוחים, ממותקים במינרלים, חמימים ומנחמים למגע. לא פלא שכל מי שהיה מגיע לשם היה ממהר לצלול בצניחה חופשית…
סדרנית הסופרמרקט אהבת אמת
אהבת אמת הייתה העובדת הכי שקטה בסופרמרקט. כל כך שקטה היא הייתה, עד שלפעמים אפילו לא הרגישו בנוכחותה. אף אחד לא שם לב שהיא שם, מסדרת ביד אוהבת את כל המצרכים על המדפים, יפה יפה, בשקט, בהמון מחשבה ותשומת לב.…
גן הקשרים של אמונה
אמונה הייתה הגננית המצטיינת של המערכת. יש שיאמרו מחוננת ממש. מדי בוקר היא הייתה מתעוררת, רגע לפני שמערכת ההפעלה של המערכת הייתה מתעוררת גם, ומתכוננת ליום שלה. היא הייתה מתחילה את סיור הבוקר שלה בחלקת הקשרים הבוגרים, מתמוגגת לראות כמה…
הצניעות נערת המעלית
במשך שנים עבדה צניעות כנערת מעלית. צנועה כמובן, נחבאת אל הכפתורים. לפעמים, כמעט ולא היו שמים לב עליה, כי גם הבגדים שלבשה כמו התמזגו עם טפט המעלית המסוגנן אמנם, אך המיושן באותה המידה. לא פעם, דרך עובר אורח על רגלה…
ההחלטה שהחליטה לחזור מהודו
"וואן צ'אי מסאלה פליז", החלטה נשענה לאחור, מערסלת את עצמה בערסל.מי שתלה את הערסל הזה, בספוט הכי מושלם בחוף, בהחלט ידע מה שהוא עושה. החוף היה הומה אדם, ונחילי אנשים נפלטו מהשוק הסמוך. עד מתי היא תשב פה? תלויה בין…
שליטה המורה לנהיגה
"כן, בבקשה, שם?" שליטה המורה לנהיגה לא הרימה את ראשה. עוד בטרם התלמיד המבוהל היה עונה, היא הייתה מסמנת לו להתיישב. במושב שליד הנהג, כמובן. יעברו עוד לא מעט שעות נסיעב עד שהיא בכלל תשחרר את ההגה ותעבור לכיסא המורה…
המערכת שחגגה 40 שנים להיווסדה
רוחות הסתיו בישרו שמועד האסיפה השנתית מתקרב. האוויר שלהט ביולי אוגוסט החל להשתנות כמעט בלי משים, והתחלף ברוח קלילה שהחזירה את הנשימה ובמקביל הורידה גם את מפלס העצבנות. לא סתם בחרה המערכת תקופה מדויקת כזאת להיווסדה. האסיפות השנתיות היו עניין…
סיפורים לילדה הפנימית נכתבו מתוך הליכה בדרך, שלפעמים יש בה לא מעט עליות מתישות, אבנים פוצעות וירידות תלולות. עם הזמן הבנתי שהגיל הכרונולוגי אינו אלא רק מספר, ובכולנו ממשיך לחיות, לפעום ולא פעם גם לבעוט, ילד פנימי, קטן ומתוק, שרק רוצה חיבוק. משם התפתח דיאלוג. התחלתי לספר סיפורים לילדה הפנימית שלי, והיא? חובבת סיפורים, מתוקה, ומבינה שכמותה, הקשיבה. ומאז, ככה, יד ביד, אנחנו צועדות ביחד בדרך.
