דנה בן שלומי / בלוג
תחושת השחרור שנקראה למילואים
"שוב התקופה הזאת בשנה", שחרור עמדה על כיסא וחיפשה את הנעליים הגבוהות שלה בבוידעם. היא התעטשה מהאבק שנחת עליה, כשמשכה סוף סוף את השקית עם הנעליים הצבאיות. אבק, פריחה, מילואים- לא חסרות סיבות להתעטש בתקופה הזאת. עברה כמעט שנה מאז…
הסיפור על מר כאב הדוור
מר כאב הדוור המתין מחוץ לדלת. הוא הוציא ממחטה מתוך הכיס, הרים את הכובע שלו וניגב את אגלי הזיעה שנטפו על מצחו. אולי הפעם יפתחו לי את הדלת? חם פה מוות, הוא חשב לעצמו, תוך שהוא מוריד לרגע את התיק…
גן הילדים המופרעים של המערכת
אף אחד לא הבין איך נעשה השיבוץ בגן הילדים של המערכת. אבל איכשהו יצא, שמכל הילדים במערכת, כל הילדים הכי מופרעים התרכזו כולם דווקא בגן מקלעת השמש. אולי כי זה היה הגן שהיה הכי קרוב להם לבית, אבל גם בגלל…
ספינת התענוגות של העצב
אם תבקשו המלצה על מדריך טיולים במערכת, כולם פה אחד ימליצו לכם על העצב. וזה לא שלא היו עוד מדריכי טיולים במערכת, היו גם היו! אבל אף אחד לא הכיר את המערכת כמו העצב, כל נים ונים בה, ובטח שלא…
שירות הדרכים של איך ואיפה
אחד השירותים שהמערכת התגאתה שהשתדרגה בהם, היה "שירות הדרכים של איך ואיפה". השירות הזה נועד לתת פתרון אמיתי, שמזמן המערכת כבר התגאתה שזיהתה, בעיקר כשהמעברים התחילו להיות חדשים ומסועפים. לא פעם, הדרכים החדשות היו מבלבלות מאד, ורובן עדיין לא היו…
המסעדה של השפית אותנטיות
המסעדה של השפית אותנטיות הייתה אחת הותיקות במערכת. חוץ מאוכל ביתי מעולה ומנחם, היא נהנתה גם מלוקיישן מושלם, קצת מתחת למקלעת השמש, שהיו לא מעט שעות ביום בהן היא הייתה מוצפת אור צהוב ורך, שהעצים את האווירה. כל מי שהיה…
האגו שניסה כל דיאטה אפשרית (כמעט)
"אז איך עבר עליכם השבוע?" שאלה המדריכה בסדנת ההרזיה. "אשמח שכל אחד ישתף את הקבוצה". רק זה היה חסר לו עכשיו, לאגו, אחרי שכל השבוע הוא שמר בטירוף, ועלה 100 גרם. איך, איך, הוא ניסה לגלגל את מאורעות השבוע האחרון,…
חדר המיון של אי ודאות
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת. קול המהום דפיקות הלב נשמע מרחוק, רחשי עיכול קלים עלו ממעמקי הבטן. הכל היה שקט ורוגע. חוץ מחדר המיון של המערכת, כמובן. זאת הייתה השעה שכל המחשבות היו משתוללות, מה שלא פעם הוביל להתנגשות חזיתית…
גברת מושלמת שהבינה שהיא חייבת מהפך
"איזה כיף לך שאת כזאת מושלמת", קנאה הביטה בגברת מושלמת בקנאה, סורקת אותה מכף רגל ועד ראש כאילו הייתה ברקוד. "איך זה מרגיש להיות כל כך מושלמת?" "מושלם", גברת מושלמת הייתה מחייכת אליה, אבל מרגישה בתוך תוכה שהמילה הזאת, כבר…
מסיבת התה של ההיגיון המטורף
"זה לא הגיוני", היגיון נתן מבט נוסף במפה והרים מבט תוהה סביב. "איפה זה אמור להיות?"הוא התיישב רגע על אם הדרך וניגב את הזיעה ממצחו. כל כך הרבה זמן הוא חיכה למסיבה הזאת, כל כך הרבה זמן הוא שמע עליה,…
סיפורים לילדה הפנימית נכתבו מתוך הליכה בדרך, שלפעמים יש בה לא מעט עליות מתישות, אבנים פוצעות וירידות תלולות. עם הזמן הבנתי שהגיל הכרונולוגי אינו אלא רק מספר, ובכולנו ממשיך לחיות, לפעום ולא פעם גם לבעוט, ילד פנימי, קטן ומתוק, שרק רוצה חיבוק. משם התפתח דיאלוג. התחלתי לספר סיפורים לילדה הפנימית שלי, והיא? חובבת סיפורים, מתוקה, ומבינה שכמותה, הקשיבה. ומאז, ככה, יד ביד, אנחנו צועדות ביחד בדרך.
