דנה בן שלומי / בלוג
הסיפור על המחבל הפנימי
אם היו צריכים לתת קרדיט למישהו על המשפט שטיימינג זה הכל בחיים, נראה, שלמען הצדק, כמו גם הסדר הטוב, המחבל הפנימי היה צריך לזכות בתהילה. כמי שחי את המשפט הזה, הלכה למעשה, המחבל הפנימי היה אלוף בלחכות לרגע המושלם. אף…
אזור נוחות או האזור הכי נוח בעולם
באזור הנוחות הכל היה, מממ, מאד נוח. מזג האוויר בו היה נוח להפליא, הריחות בו היו נוחים, המידות בו היו בול לגודל והתחושה הייתה, כמו שכבר בטח ניחשתם, מאד מאד נוחה. זה היה האזור האהוב על המערכת. איך אפשר שלא?…
הסיפור על רואה החשבון הפנימי
רואה החשבון הפנימי כבר מזמן חשב לבקש העלאה. עם כל הכבוד, זה היה מאד ברור (לו, בעיקר) שהוא עובד הכי קשה במערכת. אבל באמת, הוא אכן לא נח לרגע. לא מעט שנים חלפו מאז שהפך ממנהל חשבונות מלא אמביציה לרואה…
הדחייה בעלת שלושת הראשים
מאז ומתמיד, הדחייה הרגישה שהיא לא באמת שייכת. כלומר, היא ידעה שהיא חלק מהמערכת, כי הנה היא פה, לא? אבל תמיד היו לה מחשבות שהיא מאומצת, והיא אהבה לספר לעצמה את הסיפור איך בטח אף אחד לא רצה אותה, והמערכת,…
המסע של המערכת והאגדה האורבנית על הסמכות הפנימית
האמת שמזה תקופה ארוכה למדי המערכת הרגישה כאילו משהו אבד לה. היא לא יכלה לשים את האצבע בדיוק מה, אבל אי אפשר היה להתווכח עם התחושה שמשהו חסר. התחושה הזאת, דקה ועדינה אמנם, הלכה איתה לכל מקום. כמו דוק, כמו…
הסיפור על ציפייה ואכזבה או יום השחרור הגדול
מאז שהן זוכרות את עצמן, ציפייה ואכזבה זוכרות את עצמן יחד. כלומר, זה לא בדיוק מדויק, כי הקשר ביניהן היה עתיק וקדום עוד לפני, כשהן עוד היו קטנות, אבל אז, בתקופה ההיא, אף אחת מהן לא שמה יותר מדי לב…
הכעס שרק רצה לשרוק
יותר מכל, מאז שהוא זוכר את עצמו, הכעס אהב לשרוק. הוא לא יכול היה להסביר את זה, בטח שלא במילים, שלא היו הצד החזק שלו, אבל היה משהו מאד נעים בשריקה הזאת. משחרר. אם הוא היה צריך להסביר את זה…
הסיפור על משפחת המחשבות המכבות
משפחת המחשבות המכבות הייתה אחת המשפחות המכובדות במערכת. משפחה עניפה וותיקה יש לומר, ורק על זה עשו לה הרבה כבוד במערכת. כמו בהרבה משפחות אחרות, גם במשפחת המחשבות המכבות הייתה חלוקת תפקידים מסודרת, עם היררכיה ברורה והכל, אבל כמו בכל…
הסיפור על גברת כן ומר אבל
גברת כן לא דמיינה. כבר תקופה היא הרגישה שעוקבים אחריה, אבל כשראתה את מר אבל, היא לא האמינה. אשכרה שלחו אותו לעקוב אחריה. "אילוצי מערכת", הוא זרק לעברה, בחצי חיוך כשהבין שזיהתה אותו. "אל תילחצי, כן? אבל ביקשו להגביר עלייך…
ביקרתיות שהחליטה לחתום אבטלה
בקורתיות בדיוק סיימה עוד דיון בבגצ"מ, בית הדין הגבוה לצדק של המערכת. זה היה תיק קל, היא חשבה לעצמה, היא שחטה את ההגנה, שוב. והאמת? שזה היה קל. כל כך קל, עד שהיא כבר לא נהנתה. הייתכן? אולי היא הזדקנה?…
סיפורים לילדה הפנימית נכתבו מתוך הליכה בדרך, שלפעמים יש בה לא מעט עליות מתישות, אבנים פוצעות וירידות תלולות. עם הזמן הבנתי שהגיל הכרונולוגי אינו אלא רק מספר, ובכולנו ממשיך לחיות, לפעום ולא פעם גם לבעוט, ילד פנימי, קטן ומתוק, שרק רוצה חיבוק. משם התפתח דיאלוג. התחלתי לספר סיפורים לילדה הפנימית שלי, והיא? חובבת סיפורים, מתוקה, ומבינה שכמותה, הקשיבה. ומאז, ככה, יד ביד, אנחנו צועדות ביחד בדרך.
