חשוב לי להביא הפעם את כל הטקסט, לרוב הוא מוחבא ואינו מקבל את תשומת הלב הראויה לו.
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד–וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם. יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ: כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ. יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר. כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת. כא וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן; וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."
הפעם אני רוצה להביא אל קדמת הפרשה את הגר,
שפחתה של שרה
אשר ילדה לאברהם את בנו הבכור ישמעאל,
ובשל קנאת שרה גורשה הן על ידי שרה והן על ידי אברהם
אל המדבר.
אפשר לומר שגורשה כמעט אל מותה ואל מות בנה.
סיפור קשה ואכזרי ,
אם נרצה נוכל לקרוא לו גם "עקידת ישמעאל" .
ולמרות הקושי אם נעמיק נוכל לראות בתוך הסיפור הרבה נקודות אור.
ואפילו יותר מזה
נוכל למצוא את רעיון התשובה והתיקון בחיים,
את כל שלבי ההתעוררות וההתפתחות.
קיימים כאן כל המרכיבים של התמודדות עם קושי בלתי אפשרי ועד להתמרה ושינוי הלך הרוח.
הסיפור מביא לפננו את ההתמודדות עם פחד המוות, שהוא אחד הפחדים הגדולים ביותר שקיימים בנו
וההתגברות עליו.
למעשה ניתן ללמוד מהסיפור הזה את השלבים שאדם צריך לעבור
בכדי חוות תיקון וחזרה אל עצמו, השבת הכח הביתה, אליו.
זה מוצג לנן כאן דרך הגר וישמעאל.
אך אותן נקודות תיקון, רלוונטיות לכולנו עד עצם היום הזה!
בשלב הראשון יש את אובדן הדרך.
הגר הולכת במדבר ותועה היא נושאת ילד על שכמה , ומרגישה את כל כובדו עליה.
והיא עם חמת מים בלבד במדבר הלוהט והיבש מתמודדת כל הדרך עם מחשבות על המוות הקרב.
מבחינתה ברגעים קשים אלה אין לו לנער ואין לה סיכוי לחיות.
ברגע של משבר וחוסר אמונה היא משליכה את הילד מתחת לשיחים
והולכת משם כדי לא לראות במותו
"אל אראה במות הנער"
בואו נודה , אין הורה בעולם שלא מתפלל את התפילה הזו בליבו.
אחרי כן היא מתרחקת ומתיישבת, אפשר ממש להרגיש את זריקת גופה על הקרקע, את השמיטה והכניעה למצב.
ליותר מלהתיישב אין לה כח.
פעמים רבות השלב הראשון באתגרים הוא גם הקשה מכל והוא מביא לייאוש ולכניעה.
זהו כמעט היה מצבה של הגר, מצב בו היא נשברת.
אך בסיפור שלפננו אנחנו עדים לכך שהגר קמה מתוך ייאושה והיא צועקת ובוכה ולמעשה היא מנסה לגייס עזרה.
וזהו השלב השני בחזרה בתשובה, השלב בו אנחנו קוראים מתוכי תוכנו לעזרה.
מתחברים לרגשות הכי קשים שיש לנו באותו הרגע ומוכנים להשמיע אותם בקול.
"ותשא קולה ותבך"
ואז מגיע השלב השלישי שלב ההקשבה
הגר שומעת את קול אלוהים מדבר.
היא שומעת קול שנוטע בה כח ותקווה
והיא מוכנה לבטוח במה שהיא שומעת
ובעיקר היא מוכנה
להאמין.
להאמין שיש מוצא.
אברהם כשזרק אותם למדבר שם את ישמעאל על שכמה
הגר השליכה אותו כי לא יכלה יותר .
כאשר היא קוראת לעזרה מגיע לעזרתה קול שאומר לה לשאת את הנער ולהחזיק בו בידיה ,
קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ:
יש כאן הקלה היא לא צריכה להרים אותו בזרועותיה.
היא כבר לא צריכה לעשות הכל בכוחות עצמה.
הילד הופך להיות שותף פעיל במסעה, בחזרה בתשובה שלה.
וברגע שהיא אוחזת בישמעאל בידיה נוצר מצב חדש בין האם לבנה
מצב של מחויבות, הדדיות ואחריות משותפת,
אמא וילד חמלה ומחויבות.
זה רגע בו הגר מבינה שהיא לא לבד ושאפשר ביחד.
ואז מגיע השלב הרביעי השלב המרגש ביותר,
שלב גבוה במודעות, הראייה
האמונה שהביאה את הגר להקשיב עולה דרגה ופוקחת את עיניה
וכאשר עיניה נפקחות, היא רואה את מה שהיה שם תמיד
באר מים.
זה לא נברא עבורה כרגע
אבל ברגע שהיא מתחילה להאמין ותודעתה נפקחה.
היא יכולה לראות הרבה מעבר למצוקה שלה.
היא יכולה לראות את הדרך לעלות למעלה.
את מקורות ההצלה
והיא יכולה לחזור לחיים.
לחזור אל עצמה.
שרה אמרה לה "לכי"
אברהם הוסיף ושילח אותה במילים אחרות גם הוא אמר לה "לכי"
והגר מצאה דרך והפכה את הגירוש הנורא
ל"לכי לך"- כלומר מצאה את הדרך פנימה אל עצמה ואל מקורות האמונה שלה.
חזרה לחיק הבטוח שמעניקים
ההקשבה התקווה האמונה והראייה.
ולסיום אני רוצה שתשימו לב לעוד נקודה חשובה כל כך בסיפור.
המילה קשת מופיעה בסיפור פעמיים, וכמו שאני תמיד אומרת, בתנ"ך שהטקסטים בו כל כך תמציתיים ועניניים, אם יש מילה שמופיעה פעמיים יש לה משמעות חשובה ביותר:
בשיא הייאוש כאשר הגר שמה את ישמעאל בשיחים היא מתיישבת במרחק יריית קשת מבנה הגוסס.
"וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד".
ובשיא ההצלחה רוכש ישמעאל את סמלי הייאוש של אמו והופך אותם לסמלי ההצלחה של חייו וחייה.
"וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת"
הקשת שסימלה מוות מסמלת עכשיו חיים.
התיקון הושלם בהצלחה.
שבת של התרוממות רוח
ענת.
