הגעתי למרחב מודעות כדי לטפל בחרדות הבריאות שלי. קדמה לכך תקופה של מספר שנים בהן נחשפתי באופן הדרגתי לעולם הרוח, שעד אז במשך למעלה מ-50 שנות חיי, לא היה לו מקום. הייתי מסורה באופן די מוחלט לאונתי השמאלית.
חלק א: התהליך האישי שלי
קדמה למפגש עם מרחב מודעות מסכת ארוכה של מפגשים עם פסיכולוגים ופסיכיאטר, בניסיון למצוא מענה לחרדות הבריאות, שהלכו והתעצמו מגיל 50 ועד בערך לגיל 60. מתוך תחושת הכאב והקושי הבלתי פוסקים, הגעתי לאירוע "לצאת מהמטריקס".
כבר בראשית המפגש הזה הבנתי שמשהו גדול קורה לי, משהו שלא חשתי מעולם, תחושת התרוממות הגוף, והתרחבות של החלקיקים מהם עשוי גופי. חשתי שכל המהות שלי נעשתה קלה, למרות משקל גופי הכבד, כך שלמעשה ריחפתי כמה ימים, וכדי לשמור על התחושה השמימית הזאת, התנזרתי מכל מפגש עם אנשים או סיטואציות, ולמעשה היתכנסתי בתוך עצמי, בניסיון למצות כל רגע של תחושת הריחוף.
משם, הייתה הדרך קצרה, בטוחה, וחסרת פשרות, להכיר, ללמוד, להתקדם ולהתפתח בכל מסגרת אפשרית שהמרחב הציע, ולצד זאת פתחתי את גופי ונשימתי לכל שביב מידע שהגיע, בנכונות אין סופית להתפתח.
כבר בראשית התהליך הבנתי שעלי לפתח ולהרחיב את האונה הימנית שלי ואת השימוש בה, וככל שעשיתי זאת חשתי שהתודעה שלי מתפתחת, יכולתי כבר אז לראות יותר רחב ויותר עמוק, וחשתי שהסרתי את המחסומים שהפריעו לי לראות את העולם בפריזמה יותר רחבה. בהמשך הבנתי שסנכרון שתי המערכות – זו השכלתנית, המבקשת סדר, חוקיות, היגיון, שיטתיות, תהליך וכו', לצד זו האחראית על הרגש, היצירתיות, הדמיון – הוא הכרחי.
ככל שהרחבתי את פעילותי במרחב, לצד העמקת הידע האוטודידקטי שלי בכל נושאי הרוח, הרגשתי ששתי המערכות מסתנכרנות, ומביאות שקט לחיי. מכאן בתהליך מאד עקבי יכולתי להבחין בשינויים משמעותיים שחלים בי, אותם אנסה לסקור בקצרה:
א. בשנה ראשונה – במרחב הכ"ח , יכולתי להבחין לראשונה בין החלקים הגבוהים שלי, לבין החלקים הנמוכים, שהכבידו על התנהלותי, ופגעו באיכות חיי. יכולתי לראות בבירור שיש לי יכולת למידה מהירה גם באזורים, שהיו פחות מוכרים לי, שיש בי פתיחות, נכונות ויכולת לחשוף את עצמי מול אחרים, שאני מוכנה לעשות דרך כדי להגיע לשינוי, שיש בי סקרנות ויכולת אנליטית, שאני אופטימית, שיש לי תודעת שפע טבעית, יכולת נתינה, ובעיקר הכרת תודה על מה שיש. לצד כל הטוב הזה יכולתי להבחין בחלקים המעכבים, המגבילים כמו צורך בשליטה, חוסר ביטחון עצמי, דואליות, ראיתי את עצמי מול הקבוצה, שמתי לב למאמץ שאני משקיעה כדי להיות שייכת, וגם למאמץ שלי להרשים, לרצות, התבוננתי בקושי שלי לקבל ביקורת. יכולתי להבחין באמונות המגבילות שליוו אותי, כמו: "צריך לעבוד קשה כדי להצליח", או "אני חייבת להוכיח את עצמי.." לצד התלבטויות לא מעטות להגיד את מה שאני חושבת כי אולי מה שאומר יחשוף את החולשות שלי ועוד.
ב. בשנה שניה – מרחב מנהיגות – עוד בפגישת המבוא, הבחנתי לראשונה שפסקו כאבי המפרקים שליוו כל רגע בחיי, ושלהם לא נמצא כל מרפא רפואי. ההבנה הזו התנפצה ברגע אחד, ולא הצלחתי להבין מתי זה קרה, אבל הבנתי שאני בעיצומו של תהליך ריפוי משנה חיים.
בתהליך עצמו ראיתי איך אני מפרקת חלקים עצומים באישיותי, ובונה אותם מחדש. הדפוס הראשון שעלה – בתיקשור ויזואלי מדהים – היה דפוס ה"לא ראויה", שם הבנתי לראשונה שביום היוולדי, לצד השמחה על היוולדי הייתה תחושת אכזבה עמוקה של הורי, שציפו לבן בכור, שישקם את האובדן של העובר הזכרי הראשון שמת בלידתו. האכזבה הקשה שראיתי שם על פניהם של הורי, זעזעה את אמות הסיפים שלי, ולקח לי שבועות לפרק את המקום הזה ולהבין שה"מאכזבת" הזו בנתה מהר מאד את דפוס ה"לא ראויה" , שהביא בעקבותיו את ה"לא שווה" ואת הרצון להוכיח לכולם את ההפך. אלו כמובן חייבו אותי ליישם את הפרפקציוניזם, שהביא לחיי המון הצלחות לצד מתח, תוקפנות, וחרדות ביצוע. את כל אלו עטפתי כמובן בשמיכה עבה ומכבידה – הכעס. מעבדת הרגשות במרחב מנהיגות איפשרה לי לזהות את המקור הכול כך ראשוני הזה, ובעקבותיו לעבודה יומיומית של התמרות והתפתחות, הנמשכים עד היום.
ג. בשנה שלישית – מסלול מטפלים – קורס שהתחיל בהתנגדות עצומה שלי, לתהליך ולמורה. "הזיזו לי את הגבינה" ומאלימור המנחה האהובה שלמדה להעריך את איכויותיי, נאלצתי להתמודד עם אורית – מנחת המטפלים הקשוחה. הסיטואציה החדשה העמידה את שאלת הראויה שבי על "השולחן", וחייבה אותי לחזור ולעסוק בהם, כשכבר חשבתי שהם מאחורי, זה כמובן הביא איתו המון התנגדות, כעס ואפילו תוקפנות, אך תהליך הצריבה העצמתי שחוויתי בעקבות כך, הביא לחיי את השינוי הגדול והעוצמתי מכולם. צרבתי את מנגנון ה"שליטה", ומאותו רגע בתהליך ארוך ומשנה חיים, למדתי להתמיר ולשחרר את רוב השליטה שבחיי, לא על הכול ויתרתי, כי השליטה גם הביאה המון הצלחות ואיכויות שעשו אותי מי שאני, אדם שיטתי, מסודר, מאורגן, שמסוגל להוביל פרויקטים כלכליים עצומים, שמסוגל לנהל את חייו ביד רמה ועוד.
יחד עם זאת יכולתי לחוש בשינוי עצום שחל בכל תחום בחיי, ראשית בקלות שהחיים יכולים להיות, כשמוותרים על שליטה, בנועם ובשקט שהגיעו כשוויתרתי על התוקפנות שבאה עם השליטה, על הסליחה העצמית והסליחה לאחרים שבאו, כשלמדתי לשחרר ולקבל ת העולם ואת האחרים כפי שהם, ועוד ועוד.
במהלך הקורס, טיפלתי בפחד הגבהים שלי, באמצעות פרוטוקול הולכה עצבית, ובחלוף מספר חודשים בחופשה בחו"ל גיליתי שהפחד נעלם. בפרוטוקול קידוד גנטי – קודדתי את עצמי בביטחון קיומי עמוק. בפרוטוקול ממברנות טיפלתי בתקשורת שלי עם הסביבה, למדתי להרפות מהנוקשות, מההיצמדות לדרך שלי. בפרוטוקול עצם גיליתי שהדאגנות הטורדנית היא בעצם דליפה אנרגטית הרסנית וסתמתי אותה , בפרוטוקול זיכרון מודע – טיפלתי בשאריות חרדת הבריאות שלי , בפרוטוקול ריפוי עוברי חזרתי אל הילדה המאכזבת בעצם לידתה, זיהיתי וריפאתי את ההתנגדות שמתלווה לאישיותי מאז. ועוד ועוד פרוטוקולים מהפכניים וריפויים מידיים הנוצרים בעקבותם.
לסיכום, במסלול מטפלים, למדתי לטפל בעצמי לעומק, ודרך זאת מצאתי את עצמי פורחת בעבודה בקליניקה. למדתי להקשיב למטופל הקשבה פעילה ומתמסרת, וגיליתי שיש לי יכולת טובה להקשיב לרובד הסמוי של הדברים,
למדתי להבחין בין קולו הרועם של האגו, לבין לחישותיה של הנשמה. למדתי להקשיב ולחזק את האינטואיציה שלי, שהייתה עטופה שכבות.
למדתי להתבונן בצורך שלי בנתינה, ולמנן אותה, למדתי לפעול ממקום פחות מרצה, ממקום שהוא מחובר לעצמי ולאמת שלי.
למדתי שהכל מצוי בתוכי, שדי להתבונן בשיקופים בחוץ, כדי להבין היכן מצוי עולמי הפנימי, ומה עוד דורש עבודה, למדתי לשמור על הכוח בבית, לטפל בעצמי, ופחות לחפש את הפתרונות בחוץ.
בחרתי לפתוח את הקליניקה כדי להעניק לאחרים את כל הטוב הזה, ממקום של ניסיון אישי ומודעות שנמצאת כל הזמן בתהליך של למידה וגדילה.
חלק ב' – NLP בראי המטאיזם:
פרק זה יעסוק בהשוואה שבין גישת ה- NLP, לבין תפישת המטאיזם. מפאת קוצר היריעה, תיעשה ההשוואה דרך 2 קריטריונים מרכזיים: הנחות היסוד וטכניקות בסיסיות ותתייחס לדומה ולשונה בין 2 התפיסות.
א. הנחות היסוד – ומושגי יסוד
1. תת מודע – שתי הגישות עוסקות בתהליכי שינוי, ומתבססות על אותה הנחת יסוד פרוידיאנית, שהטביעה את המושג תת מודע, ועל פיה, תכניו הם אלו, המנהלים את חיינו. בשתי התפיסות, מניחים שבתת המודע מאוכסנים הזיכרונות, הפחדים, הטראומות, הדפוסים, המנגנונים האמונות הערכים ועוד. ועל כן, כל תהליך של שינוי או למידה מתרחש בתת המודע. השוני על פי מה שאני למדה הוא בגישה, במתאיזם ראשיתו של כל טיפול הוא בחקירת תת המודע כדי לאתר ולחשוף את המקור לקושי בדרך לריפוי, גם הריפוי יעשה ממקום עמוק של למידה והתמרה. ב- NLP כפי שנראה בהמשך, נעשים תרגילי מניפולציה בטכניקות דמיון שמטרתם לשנות את התכנים בתת המודע.
2. מהי מציאות בשתי הגישות המציאות היא סוביקטיבית, על פי המטאיזם זו השתקפות של התכנים הפנימיים במוחינו, ועל כן המציאות היא הולוגרמה. ב-NLP יש הבחנה בין האירוע האובייקטיבי שהתרחש לבין הפרשנות הסוביקטיבית של הצופה. על פי ה- NLP האירוע מתקיים מחוצה לנו, ועל פי המטאיזם האירוע הוא שיקוף שלנו, פרי עבודתו של התת מודע הפרטי שלנו, שאותו אנחנו זימנו.על כן הטיפול על פי NLP יתמקד בשאלה מה הם העובדות בסיפורו של המטופל, ומהי הפרשנות, אלו רגשות מגיעים בגלל הפרשנות, וכיצד התגובה שלנו היא תולדה של הפרשנות. ואילו טיפול מטאיסטי יעסוק בהולוגרמה עצמה, במקורות השיקוף, בדפוסים ובמנגנונים שדרכם מוקרנת תמונת המציאות שלנו, ועל כן עיקר העבודה הטיפולית, תעסוק בחקר שורשי השיקוף, ברווח של המטופל מהפרשנות הספציפית שלו, ובהתמרה. בשתי התפיסות מניחים כי המשמעויות והפירושים שאנו נותנים לתכני המציאות, נוצרים בעיקרם בשנות החיים הראשונות בערך עד גיל 7-8
3. אחריות ומשאבים – התובנה בשתי הגישות היא שכל המשאבים הנחוצים לאדם כדי לחולל שינוי מצויים בתוכו, ועל כן האחריות לשינוי ולריפוי נתונה לו .
4. אמונות – בשתי הגישות קיימת הנחת יסוד על פיה אנו מנוהלים על ידי אמונות אותן ייצרנו בשלב מוקדם בחיינו, כחלק מהפרשנות שנתנו למציאות, וכחלק ממנגנוני ההגנה וההישרדות שלנו. בחלקן אמונות מעצימות ובחלקן מגבילות. בשתי הגישות קיים צורך לזהות אותן כדי לאפשר לנו להתנהל ממקום מואר ומוכוון.
ב. כלים טיפוליים
1. דפוסים ומנגנונים – התמרה
בשתי הגישות הדפוסים והמנגנונים ניצרבים בתת המודע שלנו, בגיל מאד צעיר, כדי להגן עלינו. על פי ה- NLP יש לעשות הפרדה בין ההתנהגות שהדפוס מוביל אליה לבין הכוונה החיובית שמאחוריה. ולכן לשיטתם יש לזהות את הכוונה החיובית, לתת לה מקום, ולמצוא התנהגויות חלופיות, שהן יעילות יותר ונכונות יותר עבור המטופל. המטאיזם בהחלט פועל על פי אותו עיקרון, אבל מציע דרך שונה, לפיה יש לקיים חקר עמוק על שורשי הדפוסים או המנגנונים, להבין מדוע נזקקנו להם בילדות, לבחון את נחיצותם בהווה, ואת המחיר שהשימוש האוטומטי בהם גובה מאיתנו, ולבחור להתמיר בתהליך מדורג ומבוקר. בנוסף מציע המטאיזם קשת של פרוטוקולים שמאפשרים נתיב סלול לזיהוי הדפוסים בסיוע מדיטציות חקר על פי הצורך, ובצריבת המנגנון. יש אשר פרוטוקולים מסוימים, יסייעו לנו לגייס איכויות מושלמות מתוך האני הגבוה שלנו, והחלפת האיכות הפגומה:
א. פרוטוקול צריבה – שתפקידו לצרוב מגננון בגלי גמא, לצד תהליך התמרה ממוקד מטרה.
ב. פרוטוקול קידוד גנטי – שמאפשר מחיקת קוד פגום והחלפתו במהות מושלמת נחוצה.
ג. הורות מודעת – פרוטוקול שנעזר בגלי גמא ומתבסס בעיקרו על ההנחה שבהתבוננות הבין דורית, הרצף משחזר את עצמו, ולכן גם הריפוי הוא רב דורי.
2. חוסר איזון – כשנאבחן אצל מטופל קונפליקט פנימי, קיומה של דילמה, הימצאותם של שני קולות או יותר המושכים לכיוונים מנוגדים – מציעות הגישות פתרונות שונים. בשתי הגישות נדרש תהליך של חקר, שמוליד תובנות חדשות. ה- NLP אימץ את תיאוריית הגשטלט – לפיה ה-"אני" מורכב מחלקים רבים, ועל כן, תפקידו של הטיפול הוא ליצור תקשורת בין החלקים, ברמת המודעות וברמת התת מודע, כדי להביא את המטופל למצב של איזון פנימי. המתאיזם מציע תהליכי חקר עמוקים, זיהוי המקורות של חוסר האיזון, או הדליפה, איתור הדפוס שמפעיל אותם, בדיקת הרווח המתלווה, ובהמשך את השימוש בגלי הגמא, ומציע 2 פרוטוקולים מרכזיים:
א. פרוטוקול אינטגרציה, לאיזון חלקי המוח, למצבי דיכוטומיה, קולות מנוגדים, חוסר איזון, חוסר שקט, רעש פנימי ואף טורדנות. הפרוטוקול מאפשר חיבור ואיחוד המערכות.
ב. פרוטוקול עצם – שמסייע לזהות את מנגנוני ההרס ודפוסי הדליפה, לסתום אותם ולייצר יציבות, איזון, "עמוד שדרה", חוסן, עצמאות ועצמיות, והכלה גדולה יותר של החיים.
3. טכניקה לשינוי התנהגות מגבילה – על פי הNLP: טכניקה של "שיחה עם חלק" לפיה התנהגות מגבילה מיוצגת על ידי חלק בנו, שרוצה בטובתינו, שיש לו כוונה חיובית, כלומר הוא משרת צורך מסוים. בטיפול מנהל המטופל שיח עם החלק, שבו יבין שהחלק שרת אותו נאמנה, וכנראה כבר לא רלוונטי, ועל כן יצור הסכם חדש עם החלק, שייתר את הצורך בו. במטאיזם התנהגות מגבילה מנוהלת על ידי תת המודע ועל כן יעסוק התהליך הטיפולי בחקר תת המודע, באיתור אותם תכנים שנצרבו בילדות המוקדמת, ואשר הם המשחזרים אותה התנהגות שוב ושוב. גם כאן ההתנהגות נוצרה לצורך, נבדוק מה הרווח כיום, ונבחר פרוטוקול מתאים להתמרה.
שומעים את הקריאה? מוזמנים אלי לתהליך טיפולי ממוקד או פגישה
