חלק ראשון – הסיפור האישי שלי:

כל כך מרגש אותי לסכם את הפרק הזה בחיי. כל כך הרבה ניסים קרו לי  בתקופת המרחב! אבל אתחיל מהתחלה…

מאז היותי תינוקת סבלתי מכאבי בטן. זוכרת את עצמי מבוהלת בתוך האמבולנס בדרך לבית חולים בזמן ההתקף החדש. המון פחד כשדחפו לי צינורות ללא כל אלחוש להוציא את מיץ המרה כדי להקל על הכאב. ( שיטות של פעם ברוסיה..). שוכבת שם שעות עם הצינור שתקוע לי בתוך הגרון בחוסר אונים מוחלט..

קופצת 43 שנים קדימה: אני אמא ל4 ילדים, בעלת משרד אדריכלים, בזוגיות של 26 שנים עם בעלי, עדין עם כאבי בטן כרוניים ולא מובחנים,  בתקופה של חיפוש וגילוי של אהבה עצמית (אחזור אל התקופה הזאת בהמשך). באופן מאוד מפתיע מקבלת מייל עם חוברת בנושא "אהבת אמת". ישר צוללת לתכנים, עפה עליהם! בדיוק מה שהייתי זקוקה באותו הרגע! מתחילה לשמוע את הפודקסטים ונרשמת למטריקס. באירוע מחליטה לטפל בנושא הבריאות כי הכאבים כמובן באו יחד איתי לסדנא, בוכה את נשמתי במדיטציה של 6 דקות ומה הפלא- כאבי הבטן נעלמים ל3 חודשים! אני המומה, רוצה לטרוף את כל התכנים, מרגישה משיכה מטורפת של הנשמה להיות חלק מזה, מקבלת החלטה לעבור את כל המסלול! והמסע שלי במרחב מתחיל!

המסע לעבר עצמי ..כאבי הבטן באו והלכו , למדתי להבין שתפקידם היה לגרום לי לחפש את התשובות, לחפש את החיבור לבורא, לעצמי. כשמצאתי – הודיתי להם והסכמתי לשחרר אותם לדרכם. הם עשו את שלהם, לא זקוקה להם יותר! גם כיום כשהם חוזרים לבקר אני שואלת את עצמי האם אני בחיבור, לעצמי ולבורא, עושה את העבודה ומשחררת אותם.

כילדה חייתי בתחושת לבדות גדולה. הרטט הזה ליווה אותי בכל תחום- במשפחה מול אמא ואחותי, בבית ספר, ברוסיה-הארץ שגרתי. לא הרגשתי שייכת. השיחות על לעלות לארץ התנהלו בבית כמה שנים אבל ההורים לא העזו לעשות את הצד. ואז שמענו על תכנית מיוחדת לנוער ללא הורים. נסעתי להיבחן והתקבלתי. אני זוכרת את עצמי עונה לטלפון קווי שבישר שהתקבלתי ושאני עולה לבד לארץ- זה היה אחד הרגעים המאושרים בחיי. על כנפי הרוח הגעתי לארץ ( בעלי לעתיד עלה יחד איתי באותו המטוס..). שובצתי לפנימייה בקריית טבעון. אחרי חודש הלבדות צנחה עלי שוב. אני לגמרי לבד בישראל (לא היו לנו קרובי משפחה בארץ), להורים ניתן להתקשר 5 דקות בחודש( הייתי מחלקת 2+2+1 רק לשמוע את קולם). אני לא יודעת את השפה, אין לי כרטיס טיסה חזרה.. הלבד מתעצם ומשתלט. אני יכולה לסמוך רק על עצמי. אחרי חצי שנה אהבה באה לעזרתי ואני מתאהבת בבעלי לעתיד. מאז אנחנו ביחד. וגם ה״לבד״ שלי בא איתי לזוגיות. מתפתחות לי דלקות כרוניות בדרכי השתן ( בהמשך ביהלומים אני מגלה שהרטט של לבד הוא שגורם לי לדלקות- נכנסים לי לטרטוריה..).שנים אני מתעקשת לעשות הכל לבד-לקום לילדים בלילות, לא משתפת, סומכת רק על עצמי. לבעלי של אז זה מאוד נח- הוא מופנם, אוהב להיות בשתיקה, עם עצמו ,במשחקי שחמט, חיים ביחד ולחוד. אני מתעצבנת שאני לא מרגישה אהובה, שהוא לא ״עושה״ אותי מאושרת… מצד שני מרגישה תלויה בו, מרצה אותו, מנסה ככה לקבל קצת אהבה, מרגישה לבד ומאוכזבת. יום אחד לפני כ6 אנחנו נכנסנו לריב, רק הפעם אני מחליטה לא לוותר, לא לנסות להשלים העיקר שלא אשאר לבד ,מחליטה להתמודד עם הפחד ולפרק את התלות בו. פעם ראשונה בחיים הריב נמשך שבוע, אנחנו משלימים אבל ממקום אחר לגמרי ומשהו עצום יורד עלי. נורא קשה לתאר את זה במילים. כאילו אני נכנסתי למימד אחר, לכפל במרחב. הזמן נעצר, הרגשתי מלאות מטורפת שהציפה את כל גופי, הרגשתי אושר אמיתי, היה לי הכל ולא הייתי צריכה כלום. החושים התחדדו, ראיתי בו זמנית את כל הפרטים מסביבי, את כל היופי של העולם הזה. נדהמתי שכל הדיכאון, העצב, הלבד, המרדף אחרי מילוי החוסר – הכל נעלם. ברגע. הרגשתי מלאות שהציפה כל תא ותא. הדבר היחידי שעניין אותי- איך אני מעבירה את זה הלאה!. זה נוכח בחיים שלי כחודש וחצי והחיים התחלקו ללפני ואחרי. בחיים שאחרי התחיל החיפוש לחזור לתחושה הזאת. הבנתי שעלי להגדיל את הכלי שאני כדי שאוכל להכיל באמת את המלאות הזאת..

אני מתחילה במסע לעבר עצמי. צמאה לכל פיסת מידע איך לרפא את הפצעים שלי, איך לפתוח את הלב כדי לאפשר לאנרגיית החיים הזאת לזרום בחופשיות. כאן בדיוק הגיע המייל ההוא על "אהבת אמת" והתחלתי את דרכי במרחב..

כשקיבלתי את הכלים התחלתי לחקור את הרטט ״לבד״. סבלתי מהמון כאבים כרוניים, בחקירות יהלום של התקפים חדשים הייתי מגלה את הרטט הזה כסיבה שורשית. בשיעור רגרסיה של ״מרחב הכוח״ חזרתי לאחד הגילגולים שלי שהיה מאוד טראומטי. חוויתי שם אסון שבסופו נשארתי לגמרי לבד. האסון גרם לי להרגיש שנאה כלפי הבורא, קרה שם קרע עמוק שנחרט לי בנשמה. מי שהייתי נשארה לגמרי לבדה ללא אמונה ותקווה. בתוך הגילוי הזה עברתי דרך המון כעס, האשמה, בדידות מטורפת, המון כאב ויגון.. אני של היום אימצתי את אותה האישה הנטושה לתוך ליבי, עטפתי אותה באהבה ותמיכה ויחד הצלחנו להגיע לסליחה עמוקה לבורא על מה שהיא חוותה, התאחדנו שוב וה״לבד״ נעלם מחיי!

וזה רק אחד הניסים שחוויתי במרחב. שכבה אחרי שכבה התחלתי לקלף את כל ההגנות על הלב ששמתי בילדות או באתי איתם לעולם. יש לי עדין המון מה ללמוד ולשחרר. קודם חייתי ברע ובפחד ,בהיאחזות, דחיה והסתרה. עכשיו יש הרבה רגעים של חיבור, התעלות. לומדת לקבל גם את ה"רע" תוך שאני מזכירה לעצמי שאין טוב בלי רע ושיש לי את כל הכלים לבנות את הכלי שיוכל להכיל את המלאות שחוויתי. הללויה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בראי המטאיזם (CBT)

 

(Cognitive behavioral therapy או בקיצור CBT)

הינו טיפול קוגניטיבי־התנהגותי.הוא סוג של טיפול פסיכותרפי ממוקד מטרה ומוגבל בזמן.

בניגוד לסוגים אחרים של פסיכותרפיה, שעוסקים בניתוח של נושאים מהעבר, , CBT (בדומה למטאיזם) וממוקד יותר.  הוא עוסק בהווה ומכוון לפתרון בעיות  לרוב קצר יותר ואורך כ־12 מפגשים.

סיביטי הוכח כיעיל בטיפול במגוון של בעיות נפשיות, כולל דיכאון, או-סי-די, הפרעות חרדה שונות, הפרעות אכילה. גם במטאיזם ישנן השפעות רבות בתחומים אלה.

כפי שהשם מרמז, יש ל־CBT  שני מוקדים:

  1. קוגניציה – החשיבה של המטופל.
  2. התנהגות – המעשים של המטופל.

שתי זרועות הטיפול הולכות לרוב יד ביד. לעיתים מדגישים יותר זרוע אחת, ומתמקדים דווקא בחשיבה, או לחילופין, דווקא בהתנהגות.

מבחינת החשיבה, טיפול סיביטי מבוסס על הרעיון לפיו הפירוש שאנשים נותנים לסיטואציה מסוימת משפיע על התגובה שלהם יותר מאשר הסיטואציה עצמה. בדומה לזה במטאיזם חוקרים את ה"פירושים" של הילד/ה עד גיל 6 שנרשמים במח הזוחלים שממחזר אותם ברטטים במשך כל חייו. גם כאשר אופן החשיבה בעייתי, ולא משרת את האדם, הוא נוטה לשמור עליו ולדבוק בו. בטיפול ב2 השיטות עובדים על הבנה של העיוותים בדפוסי החשיבה, ועל השינוי של דפוסים אלה..

עיוות נוסף הוא חשיבה קטסטרופלית: לחשוב תמיד על התוצאה הכי גרועה – עד לרמה הקיצונית ביותר. למשל, אדם שמפחד להיכשל בבחינה. הוא מדמיין תסריט שמתחיל בכך שהוא נכשל בבחינה,  ומפליג רחוק הרבה יותר: הוא גם נכשל בקורס, לא עובר את השנה באוניברסיטה, ומפסיד את כל התואר שלקראתו הוא למד. כתוצאה מכך הוא מידרדר כלכלית, המשפחה שלו מזלזלת בו, והוא מתחיל לעבוד בעבודה שמשעממת אותו, או בכלל לא מוצא עבודה. במטאיזם האדם לומד לקחת אחריות על חיים שלו ולזמן לעצמו את המציאות שהוא היה רוצה לחוות

ב2 השיטות הצלחת הטיפול מותנית בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל- מקבלים משימות, שיעורי בית, שעליהם לבצע.

בטיפול בפוביה, פחד ממשהו, נניח מכלבים, בשיטת סיביטי החשיפה היא הדרגתית, המטופל יתבקש לרשום את המצבים השונים שמעוררים בו פחד. בשלב הבא, המטופל מתבקש לדרג את המצבים השונים, לפי דרגת הפחד המתעוררת, וליצור היררכיה, סולם של הפחד. בהמשך, משתמשים בסולם זה כדי לחשוף את המטופל למצבים השונים באופן הדרגתי. מטופל יכול לקבל שיעורי בית, למשל לטייל ברחוב שבו הוא יודע שיש כלבים בחצר. לאחר שבוצעה משימה זו, יעבור המטפל למשימה הבאה בסולם: למשל, לטייל במקום שבו הוא יודע שיש כלבים שמטיילים ברחוב, או משוטטים חופשי. משימות כאלה ניתן להרכיב לפוביות נוספות, וגם בהפרעות נוספות.

גם בשיטת המטאיזם מתמודדים עם הפחד- מתסכלים לו בעיניים, רואים בו חבר שניסה להגן עלינו, לא מתנגדים לו, מזמינים אותו לקפה. אחרי שמקשיבים לכל הסיבות שהפעילו את התגובה- מודים לו ומשחררים אותו מהתפקיד.

עיקרון נוסף בבסיס הטיפול סיביטי הוא שפחד מוביל להימנעות, והימנעות מגבירה את הפחד. כך נוצר מעגל קסמים גרוע – של פחד, הימנעות ממעשה, הסתגרות, הגבלה בתפקוד, התגברות של הפחד – וחוזר חלילה. מטרת הטיפול היא לקטוע מעגל זה, ולהפסיק את ההימנעות. במקביל תרד גם רמת הפחד, וכך הלאה

במטאיזם מחפשים את שורש הפחד, חוקרים מה יושב מתחת, בודקים מה גורם לתגובת השרשרת שנוצרת ומפרקים אותה. אם הפחד יושב על זיכרון ילדות או טראומה – יש פרוטוקולים שמשחרר את מקור תגובת השרשרת. אם הפחד יושב על הימנעות עקב תחושת ערך עצמי נמוך- מטפלים בו והמטופל יוצא מההימנעות.

ב2 השיטות לעיתים משלבים טיפול פסיכותרפי עם טיפול תרופתי. הטיפולים לא מפריעים זה לזה, ובמקרים מסוימים משלימים ומסייעים האחד לאחר. דרושה אבחנה והערכה של איש מקצוע, פסיכיאטר, כדי להחליט, יחד עם המטופל, באיזה טיפול להיעזר, ואילו טיפולים לשלב יחד.

המטרה העיקרית של CBT ושל המטאיזם היא לעזור למטופל להוביל שינוי בדפוסי חשיבה והתנהגות ובכך לשפר את איכות חייו, לא על ידי שינוי הנסיבות בהן הוא חי, אלא על ידי קידום היכולת להגביר שליטה על תפיסתו לגבי נסיבות הללו.

רוצים להתנסות בטיפול בשיטה? לחצו כאן לפרטים ובואו לייצר לעצמכם גן עדן עלי אדמות!